לכתוב. לביים. לשחק – איסי ממנוב נוריאל

בהצגה 'עבדו' הייתי שותף לכתיבה יחד עם קאיד אבו לטייף. מדובר בנער חריג גבולי, קשור בחצר ביתו מתמודד לראשונה מול אביו שאכול רגשות אשמה, בושה, כעס ותוך כדי המחזה מגלה את החמלה.

המחזאי בכתיבתו חושף את עמקי נשמתו, במודע או שלא במודע. וכך תוך כדי הכתיבה חזרתי לילד החריג שהייתי, התמודדתי מול אבי שזה עתה נפטר ואני זוכר שתוך כדי הכתיבה, בד"כ בחמש בבוקר, אני כותב ורגשות מציפים אותי והדמעות זולגות מעצמן. יש כמובן תכנון, ובחירת דמויות וקונפליקט והכל נורא מתוכנת אבל הדברים המעניינים הם הלא צפויים שמובילים אותך למחוזות שלא תכננת.   

הבמאי (שתי הצורות נכונות, במאי, בימאי) נותן פרשנות בימתית למחזה. עצם פעולת הפרשנות דורשת פעולות שכלתניות. גם כשהבמאי פועל מהרגש הוא צריך לנווט שחקנים ולתת ליוצרים הנוספים את הסיבה לבחירות האומנותיות. כשאתה עובד עם המוסיקאי את המחפש להגדיר את התחושה הרגעית שאתה מבקש ליצור במעבר. וכך אתה מחכה לראות את תגובות הקהל, האם הצלחת לנווט אותם בתחושות שביקשת לייצר. צחוק. התרגשות. חוויה חושית וכו'.

ועבודת השחקן נוגעת מנסיוני ביצר: רגשות, חלומות, מיניות. וכהשחקן שמשחק את האבא ב'עבדו' עזב החלטתי לשחק במקומו בעברית. והייתה סגירת מעגל מופלאה. אתה לומד את הטקסט ותוך כדי למידת הטקסט הרגשות נחתו במקום מאליהן. קשור לדעתי לזיכרון הגוף את החוויה שעברתי בכתיבה. זו הייתה הפנמה של מקצוע השחקן. לתווך את היצר של המחזאי. זה לא סתם שהמילה יצר, ויצירה הם מאותו שורש.

לפני מעל שנתיים כתבתי את המחזה 'זוגיות על ארבע' על מיניות וחסרונה אצל זוגות עם ילדים. מפגש תמים של שני זוגות מתגלגל לחילופי זוגות. הרקע למצוקות של הזוגות לקוח מהחיים כמובן. וכך, רגע לפני יום הולדת 52 החלטתי לתת לעצמי מתנה ולשחק את אחד התפקידים בהצגה שתתקיים ב-24.01.22 בצוותא ביום הולדתי ורק להצגה זו. התהליך של כתיבה, בימוי ומשחק חוזר פעם שנייה והתחלתי ללמוד את הטקסט. התרגשות גדולה. יש לי את הפריווילגיה שתוך כדי שינון הטקסט אני מרשה לעצמי לשנות ולהוסיף. מי יגיד לי לא? הבימאי?  המחזאי? וכן אני בדרך לסגירת מעגל נוסף. לא פשוט להיכנס לנעליים הענקיות של אלון דהאן ז"ל והשחקן הנוכחי, קובי אדרת.

ועוד התנסות. עוד הגשמת חלום. כשהייתי צעיר רציתי לעסוק בסטנד-אפ ולא ממשתי. לקראת יום הולדתי חמישים התחלתי לעבוד על מופע סטנד-אפ בגדר הדברים שרציתי להגשים וטרם העזתי. הכנתי 7 דקות. הופעתי מס' פעמים במסגרות שונות. הדרייב פסק אחרי שהרגשתי שה-7 דקות שלי עבדו על קהל זר. אבל זה עדיין מדגדג. ובהצגה משתתף אחד הסטנדאפיסטים הטובים בארץ, רוני ששון. ויש מקום לסטנד-אפ משלי באמצע ההצגה. אז התחלתי לכתוב אותו. והדמעות יורדות מעצמן. מהתרגשות. לא מתהליך הכתיבה. כי תהליך הכתיבה של סטנד-אפ דורשת דיוק מתמטי.

לפרטים על הצגה זו צור איתנו קשר :)

חייג עכשיו: 08-9985172 או השאר פרטים ונחזור אלייך בהקדם!