דרך השלום

קומדיה פוליטית מאת: גיא מרוז בהשראת "האכארנים" מאת אריסטופנס דרמטורגיה: שחר פנקס בימוי: שיר גולדברג במאי משנה: מולי שולמן תפאורה: ניב מנור תלבושות: נטשה טוכמן מוסיקה: יוסי בן נון תנועה: אריאל וולף תאורה: נדב ברנע בהשתתפות: מולי שולמן, אמיר קריאף, אדוה עדני, שרה וינו אלעד, אורן כהן, זוהר מידן, קרלוס גרזוזי, רועי דוד,יונתן סעדון ילדים: ים אבני/אופיר לוי שר החוץ החדש של מדינת ישראל מאוד מוטרד. רק חודש בתפקיד וכבר מטילים עליו משימה בלתי אפשרית: הרגעת נציגת "האיחוד האירופי" המאיימת בהפסקת המענקים השמנים, עקב הקיפאון המדיני. ובדרום, בעוטף עזה, לחקלאי הוותיק דויד זנזורי, יש בעיות משלו. אשתו לא יכולה יותר עם ההפצצות והשריפות. המשפחה המורחבת לא תגיע בשום אופן לחגוג את יום הולדת ה-10 של בנם היחיד, והיא רוצה לעזוב עם הילד צפונה. זנזורי מחליט לעשות מעשה. הוא כורת ברית שלום לשבועיים עם אמין, שכנו שמעבר לגדר. הוא מעביר חשמל, השכן נותן שקט. השלום הפרטי משגשג, השקט שורר, המשפחה תגיע ליום הולדת והשדות של זנזורי מלבלבים. נציגת "האיחוד האירופי" מבחינה בנקודה הירוקה שעל המפות ודוהרת דרומה לחזות בנס. שר החוץ ועוזריו, מבינים שעליהם לסכל את השלום הפרטי שנעשה מתחת לאפם ובניגוד לרצונם – הם נוסעים לדרום הארץ כדי לנסות להסתיר את ה״מחדל״ ולחסל את השלום הלא רצוי, אחת ולתמיד.